"מועדון ה 700" היא תכנית טלוויזיה אמריקאית ותיקה מאד. מדובר בתכנית דת, שבה המגישים הם מטיפי ואנשי דת, הדנים בענייני אמונה עם קהל חי שיושב באולפן. הז'אנר הזה אולי לא כל כך מוכר לקוראים, אבל הוא פופולרי מאד, יש לו מיליוני צופים והתכנית משודרת ברציפות מאז שנות הששים. הישג יוצא דופן בנוף הטלוויזיוני.
אבל לא באנו לדבר על עניני אמונה דתית בכוחו של האל, אלא על אמונה בכוחה של חברה, שהצטרפה השבוע גם היא למועדון 700, מסוג אחר, שכולל בינתיים רק את עצמה.
מדובר על אפל AAPL ששווי השוק שלה חצה השבוע לפרק זמן מסוים, את הרף של 700 ביליון דולר. רף שאף חברה לא הגיעה אליו מעולם. כמובן שזה עורר חגיגה תקשורתית, לנוכח חיבתם של כלי התקשורת למספרים עגולים, תהא חשיבותם אפסית ככל שתהיה.
מבחינה עניינית, מה זה משנה אם שווי חברה הוא 693.67 ביליון או 703.56 ביליון? מדובר בהפרש זניח שהשפעתו על הכדאיות ארוכת הטווח של החזקת המניה אפסית. אבל אתם יכולים לדמיין כותרת "שווי אפל חצה לראשונה את רף 691.87 ביליון דולר"? אין עורך בעולם שיכניס כותרת כזו.
בואו נעזוב את ענייני המדיה הפיננסית ונטייתה להתעסק במספרים עגולים. זה הרי לא באמת חשוב.
מה שמעניין זה כמה נתונים לגבי אפל ולגבי הפער שמנייתה פתחה מכל שאר החברות הגדולות בעולם.
שווי אפל אמרנו נע סביב 700 ביליון. הבאות בתור אחריה הן חברות כמו מיקרוסופט, אקסון מוביל וגוגל. שווי השוק שלהן נע בין 350 ל 400 ביליון דולר. חצי מזה של אפל.
זה נתון קיצוני. בעבר, כששוק המניות נגע בשיאים, וחברות התקרבו לרף של חצי טריליון דולר שווי, היתה קבוצה שלמה של חברות באזור הזה. הקבוצה הזו כללה את מיקרוסופט, GE, אקסון מוביל וסיטיגרופ. גם הפערים מאלו שמאחוריהן היו הרבה יותר קטנים. לא הייתה תופעה כזו של חברה אחת בודדה בצמרת, שנסחרת בשווי כמעט כפול מזו שאחריה. זה נראה מצב לא סביר. נקודה שראוי לתת עליה את הדעת.
אבל יש עוד כמה נקודות שראוי לשים אליהן לב.
נתחיל מזה ששמונים אחוז מרווחיה של אפל מגיעים ממוצר אחד, האייפון. למוצר טכנולוגי, מגניב ורווחי ככל שיהיה, יש תוחלת חיים קצרה. נכון שהשקת אייפון שש מצטיירת כהצלחה גדולה, אבל מישהו באמת יכול לדעת מה יקרה לכוחו של המותג בעוד שנתיים שלוש או חמש? יש אינספור דוגמאות למוצרים ומותגים חזקים שאיבדו את כח המשיכה שלהם ודעכו. אסור לתת על זה מכפילים גבוהים.
נקודה נוספת. מחיר מניית אפל בשיא, אבל לא רווחיה. ראו את הטבלה.
| (ב' דולר) | ספטמבר 2012 | ספטמבר 2013 | ספטמבר 2014 |
| הכנסות | 156.5 | 170.9 | 182.8 |
| רווח תפעולי | 55.2 | 49 | 52.5 |
| רווח נקי | 41.7 | 37 | 39.5 |
| מחיר מניה בדולר (לסוף נובמבר) | 72 | 78 | 119 |
ב 2013 רווחי אפל ירדו לנוכח סיום מחזור השקה של מוצרים, ושחיקה ברווחיותם. 2014 מראה שוב שיפור אבל עדיין לא חזרה לרווחיות 2012. הצפי ל 2016 חיובי, לנוכח כניסת אייפון 6, אבל אנחנו יודעים כבר שאחרי כניסת הגל הראשון של הקונים, הרווחיות נוטה לרדת בהמשך. אי אפשר לקחת את רווחי תקופת הבאזז הראשוני כמייצגים לאורך זמן.
יותר מזה. התלות ברווחי האייפון רק הלכה וגדלה. האייפד עושה סימנים של רוויה ובגרות, ולא נבנה לו המעמד האייקוני של האייפון. נראה שכל שוק הטאבלטים עובר שחיקה משמעותית במחירים וברווח. מוצרים אחרים כמו המק, עדיין מהווים לא יותר מנישה שתרומתה לרווחים אינה גדולה.
סיכום ביניים. אפל של 2014 פחות רווחית מאשר זו של 2012, ותלויה יותר מאשר בעבר במוצר אחד, כלומר יותר מסוכנת. בשוק הון נורמלי, זה אומר שמכפילי הרווח שלה היו אמורים לרדת.
בפועל קרה ההיפך. אפל נסחרה במכפיל של 13 ב 2012, לנוכח ההערכה שרווחיה אינם צפויים לצמוח, מה שאכן קרה. רווחיה ב 2013 ירדו.
היום אפל נסחרת במכפיל 19. השוק מגלם אופטימיות רבה הרבה יותר לאורך זמן לרווחי החברה, למרות שההישענות הגדלה והולכת על מוצר אחד מגדילה מאד את הסיכון .
מה עוד קרה בשנתיים האלה? מה סייע לעליית מחיר המניה? רכישות חוזרות אגרסיביות מאד של מניות, תחת לחץ של משקיע אקטיבי בשם קרל אייקאן, שלחץ על החברה לקנות מניות של עצמה.
בשנתיים שחלפו אפל הוציאה 67 ביליון דולר על רכישת מניותיה. יותר מעשרה אחוז מהמניות נקנו חזרה. פלא שהמניה טסה?
גם המשקיעים שמחים. לחברה יש הרי הרבה מזומן, והיא מביעה אמון בעצמה. אלא שהמזומן הזה נמצא בחו"ל, במקלטי מס, ולכן לא כדאי להשתמש בו, כי זה אומר לשלם מס. מה עושים? מנפיקים חוב בעלות אפסית בארה"ב, וכך קונים את המניות.
המנהלים הבכירים, בראשותו של טים קוק, דווקא מביעים פחות אמון בחברה, ומנצלים את העלייה במחיר ואת הקונה הנחוש (הם עצמם, אבל עם כספי החברה) שניצב מנגד. בחודשים האחרונים, מכירת מניות, בעשרות מיליוני דולר, מצדם של מנהלים, אינה דבר נדיר.
סיכומו של עניין. יש משהו שנראה מעוות בכך שחברה אחת, מוצלחת ככל שתהיה, שרווחיה מתבססים על מוצר אחד בעל תוחלת חיים קצרה, גם אם הוא מוצלח ככל שיהיה, היא בעלת שווי השוק הגדול בעולם. במיוחד לאור הפער העצום מכל היתר. זה נראה לא סביר.
מצד שני, זה מחזיר אותנו לפתיח, למועדון ה 700 הטלוויזיוני, שמבוסס על אמונה. כנראה שיש גם בשווקים מספיק כאלו המאמינים ביכולתה של אפל לשמר את רווחיה הגבוהים עוד שנים רבות קדימה, ולא רואים סיכון גדול בפגיעה ברווחים הללו אי שם בעתיד. ועם אמונה, כך לימדו אותנו, אסור להתווכח.
עולם ההשקעות של דורון צור 