לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. אפילו כזה שיוצרי סרטים, האמונים על דמיון, מסוגלים ליצור.

סדרת סדרי הפשע הקומיים, אושן 11, 12 ו 13, מתארת את קורותיהם של חבורת גנבים מוכשרים, שמנסים לגנוב סכומי עתק מבתי קזינו. בשלושת הסרטים בטרילוגיה כיכב ג'ורג' קלוני, כמנהיג השודדים, ולצידו נאספה קבוצת כוכבים מרשימה שכללה את בראד פיט, מאט דיימון, ג'וליה רוברטס, אל פאצ'ינו ועוד.

למי שרוצה לראות את הטריילר – בבקשה.

השבוע, אחרי שנגיד הבנק האירופי מריו (הבזוקה) דראגי, (זה לכשעצמו שם מגניב לדמות מסרטי פשע) הוריד את הריבית למפלס שלילי עוד יותר, קראתי ידיעה שהביאה אותי לרעיון. קלוני, תתכונן! יש רעיון לסרט הרביעי בסדרת אושן.

הפעם, המטרה אינה בתי קזינו ומלונות, אלא מרתפיה של חברת ביטוח גרמנית מכובדת. לכאורה חברת ביטוח אינה קזינו, ומה כבר יש במרתפיה. מצד שני, יש כאלה שיאמרו שההבדל בין ביטוח לקזינו אינו גדול כל כך. בשניהם הבית תמיד זוכה…

מה היתה אותה ידיעה שהעירה את תשומת ליבי? מסתבר שחברת הביטוח מינכן רה, חברת ביטוח המשנה השנייה בעולם, חברה ותיקה ומכובדת, החליטה להריץ פיילוט, נסיון, ובו היא תאחסן כ 10 מיליון אירו במזומן בכספות.

למה לחברת ביטוח לעשות דבר כזה? הסיבה פשוטה וברורה. לחברה  יש באופן שוטף יתרות מזומן גדולות, אותן היא מחזיקה באופן טבעי בפיקדונות ובחשבונות בנק שונים. אלא שמריו דרגי החליט "לירות בזוקה" על הפיקדונות שלה, ולהעניש אותה בריבית שלילית. זה כמובן לא אישי נגדה, הוא עושה את זה לכולם. המשמעות – על החזקת פיקדונות לזמן קצר בבנקים, מינכן רה צפויה לשלם כ 0.4% לשנה קנס, שנקרא ריבית שלילית.

לכן, מכיוון שמדובר בחברה מסודרת, שמקבלת החלטות לאחר ניסוי ובדיקה, החליטה החברה לעשות מעשה. היא תוציא מהבנק כ 10 מ' אירו במזומן, מה שנקרא בלשון העם "סטפות", ותאחסן אותם בכספות, שהן התחליף המסודר למה שהעם קורא "מתחת למזרון", או "פק"ם בלטה".

אלא שהחזקת סכומים כאלו במזומן אינן עניין של מה בכך. יש לכך עלות של שמירה, ניוד וכיוצא בזה. וזה מה שמינכן רה החליטה לבדוק. היא תראה איך מתמודדים עם אחסון ואבטחה של 10 מיליון אירו, סכום זניח מבחינתה. אם היא תראה שהעסק עובד, ומניח את דעתה בתחום הביטחון, היא תגדיל את ההיקף הכספי לסכומים משמעותיים. רק כדי לסבר את האוזן, בגלל הריבית השלילית, העלות של החזקת מיליארד אירו בבנק הינה כ 4 מיליון  אירו לשנה. נראה שאפשר לבנות או לשכור כספות מצויינות ומוגנות בסכום נמוך בהרבה מכך לשנה.

כאן זה כבר מתחיל להיות מגוחך. ככל שהעולם התקדם טכנולוגית, אנו נדרשים פחות ופחות לשימוש במזומן או בניירות ערך פיזיים. מכאן הביטוי ניירות ערך. הם באמת היו עשויים פעם מנייר, ולא שורה אלקטרונית במחשב. לפני שנים, מניות ואגרות חוב הועברו מיד ליד באופן פיזי, כנגד מזומן. תהליך מסורבל, איטי ועתיר בעיות אבטחה. הביטוי לגזור קופון, תלוש, שמתאר את הריבית באגרת חוב, מקורו בתקופה הזו, שבה אגרת חוב נשאה תלוש תקופתי, עליו היה מצויין סכום הריבית ותאריך. במועד המתאים מחזיק האיגרת היה "גוזר" את הקופון, ניגש איתו פיזית לבנק או לעיתים אפילו לחברה עצמה, ומקבל את תמורתו במזומן.

וולס פארגו, אחד מהבנקים הגדולים בארה"ב, נוסד למעשה כשירות משלוחים של מזומן וניירות ערך. הוא הפעיל צי של מרכבות המובילות מזומן, הנשמרות על ידי שריפים חמושים. כמות המערבונים שמציגה את הקרב התמידי בין אותן מרכבות מזומן ושומריהן, לחבורות השודדים הלוטשות עיניים לשלל המפתה, קרובה לאינסופית.  לימים, שיפור טכנולוגי, הטלגרף, הפך את ההובלה המסוכנת והבעייתית הזו למיותרת. הרי אפשר פשוט לעשות העברה טלגרפית, ולא צריך להעביר את הכסף פיזית. האבולוציה הזו היא שהפכה את וולס פארגו מחברת שמירה לבנק משגשג.

התקדמנו קצת מאז. מיכון ומחשוב החליפו את הצורך בשמירה וניוד פיזיים של ניירות ערך ומזומן. מאבטחה פיזית של ניירות מטבעות או מטילים, עברנו לאבטחת מידע והגנה מפני פורצי סייבר והאקרים.

עד שבא "בזוקה" דראגי, והחזיר עטרה ליושנה.  במקום פיירוול, כספות! במקום מתכנתים, אקדוחנים במעילי עור וכובעים רחבי שוליים! אני כמובן מגזים כאן, זה הרי לא יקרה. מצד שני, זה נראה הרבה יותר ציורי… ומתאים לסרטים.

וממחוזות הדמיון הציורי, והדימויים ההוליוודיים, בואו נחזור לקצת רצינות. מה שקורה הוא שבנקים מרכזיים מנסים לשנות בכח את המציאות, תוך שימוש באמצעים קיצוניים שיוצרים עיוותים, וזה כבר לא כל כך משעשע.

חברת ביטוח שתשמור מזומן מתחת לבלטות היא אולי דוגמה משעשעת, אבל היא לא הבעיה.

זה רק מדגים לאיזה אבסורד הדברים יכולים להגיע, כשמקבלי החלטות רואים שכל החלטות העבר שלהם אינן עוזרות, והם ממשיכים לדחוף בעוצמה גדולה צעדים שכבר הוכיחו את חוסר יעילותם, תוך יצירת עיוותים משמעותיים בשווקים הפיננסיים.

המקרה של מינכן רה הוא אולי אנקדוטה שמעלה חיוך, אבל מה שקורה מסביב בכלל לא מצחיק.

ולסיום, קדימון, טריילר. בפוסט הבא – סרט פשע נוסף. הפעם וול סטריט נגד ג'נט יילן. סיפור על סחיטה באיומים.