לכולנו, כבני אדם, יש נטייה טבעית להניח שמה שהיה שהוא שיהיה, ולדמיין בעיני רוחנו איזה התמשכות של קווי מגמה.
אם מחירים, של דירות או מניות, עלו בשנים האחרונות, זה גורם לרבים לחשוב שהמגמה תימשך. כשמחירי הנפט וחומרי גלם עלו לאורך מספר שנים, הקונצנזוס היה שהדבר יימשך. היום, אחרי שהם נפלו בחדות, רבים סבורים שגם זה יימשך.

בקיצור, הסתמכות על ניסיון העבר הקרוב, מספר שנים, היא תופעה אנושית טבעית מאד, שיכולה להוביל לטעויות גדולות בחיזוי. לאקסטרפולציה, כלומר חיזוי על סמך נתוני עבר, יש ערך אם אכן יש תבנית ברורה ומוסברת של המגמה, אבל ברגע שהתבנית הזו נשברת, חיזוי בעזרת אקסטרפולציה היא הטעות הגסה ביותר שאנחנו יכולים לעשות.

הדוגמא הטובה ביותר לתהליך כזה היא תנועת מטוטלת. לתנועת מטוטלת, יש תכונה מדהימה. היא נעה בכיוון ברור ומוגדר למשך זמן מה, ואז מאיטה, עוצרת, ופתאום הופכת כיוון רק כדי לחזור על התהליך שוב שוב. כל עוד המטוטלת נמצאת למשל בכיוון עלייה, החיזוי על סמך אקסטרפולציה וניסיון לנחש את המקום אליו תגיע, יעבוד. אבל ברגע היפוך הכיוון,  החיזוי הזה, שמסתמך על תנועת העבר, ייתן תוצאה שגויה לחלוטין. הצופה במשקולת עשוי להעריך שהיא תמשיך במסעה למעלה, בעוד שבמציאות יקרה ההיפך הגמור, והיא תנוע דווקא כלפי מטה. 
אקסטרפולציה, במקרה של מטוטלת, היא טכניקת החיזוי הגרועה ביותר.

מי שלמד על תנועת מטוטלת, יודע שיש נוסחאות ברורות, בעזרתן נוכל לחזות בדיוק את מהלכה, מה יהיו נקודות השיא והשפל במהלך תנועתה,  כמה זמן ייקח לה לעבור בין נקודות אלו, וכמה פעמים תנוע עד שתיעצר. לא תמצאו מישהו שלמד על תנועת מטוטלת, שיעז להניח שהיא תמשיך לעד בכיוון תנועה אחד.

אלא שהחיים הכלכליים אינם פיזיקה, ואין בהם נוסחאות ברורות ומדויקות. זה לא אומר שאין בהם תופעות שמזכירות תנועה של מטוטלת. פשוט הרבה יותר קשה לראות את זה, ובוודאי שאין בזה את השלמות והדיוק של מטוטלת הרמונית.

ואחרי ההקדמה הארוכה הזו, נעבור לעניין כלכלי, שיכולה להיות לו השלכה גדולה על ביצועי מניות בשנים הבאות.

בארה"ב, בחלוקה בין תשואה להון, אותו חלק בעוגה העסקית לה זוכים בעלי העסקים, קרי בעלי המניות, לבין תשואה לעבודה, אותו חלק לו זוכים העובדים, מתקיימת מזה שנים רבות מגמה ברורה. בעוד שרווחיות החברות הלכה ועלתה, וחלקה בעוגת התוצר הלך ועלה, השכר הריאלי אותו מקבלים עובדים, ובמיוחד ברמות השכר הנמוכות, בעבודות שדורשות רמת מקצועיות נמוכה, הלך ונשחק. זאת, למרות העליה בפריון, שחלקה הגדול נבע משיפורים טכנולוגיים. נראה שלא רק שכל הערך העודף שנוצר מהצמיחה הכלכלית ומהגידול בפריון, הלך לשורת הרווח, אלא אפילו יותר מכך. אילו השכר הראלי נותר זהה, זה היה אומר שכל השיפור הלך לרווח. מכיוון שהשכר הריאלי לא רק לא שלא עלה, אלא נשחק, המסקנה היא שלא רק השיפור הלך לבעלי המניות, אלא אפילו חלק משכר הבסיס "נתרם" על ידי העובדים לטובת בעלי המניות.

הנתונים הללו חלים על עשרות מליוני עובדים. לא מדובר בעובדים ברמת מיומנות גבוהה, כמו עובדי היי טק, מהנדסים,  רופאים או בעלי מקצועות חופשיים. אלו לא סבלו משחיקה ריאלית בשכרם. אבל כל אותם מליוני עובדים בתחומי המסחר והשירותים, כמו רשתות שיווק, מזון מהיר או מלונאות כמו גם  פועלי ייצור פשוטים, חוו זאת, ובצורה כואבת. יש על כך אינספור נתונים וגרפים, ואיני רוצה להעמיס פה בנתונים, אך זו תופעה ידועה וברורה.

הסיבה העיקרית לכך היא השחיקה המשמעותית בכושר המיקוח שלהם. לעובד מיומן, בעל ניסיון וידע נצבר, שמקצועו מבוקש, יש קלפים טובים יותר במשא ומתן מול המעביד. יש לו אלטרנטיבה לקום וללכת למקום אחר. המעביד שלו נמצא בתחרות על עובדים טובים, ולכן יש לו קלפי מיקוח טובים.

לעובדים הפשוטים, שכל מה שיש להם למכור זה את זמנם וכוחם, אין יתרון תחרותי כלשהוא. כח המיקוח שלהם כיחידים מול המעביד, אפסי. כשעובד כזה קם  והולך, יש רבים כמוהו שיחכו בתור להחליף אותו. השילוב של גלובליזציה, הגירה לתוך ארה"ב, מיכון וירידה בכוחם של איגודים מקצועיים, שחק קשות את יכולתם של עובדים אלו לשמר את שכרם הריאלי, קל וחומר לשפר אותו.

מכיוון שכח המיקוח הפרטי של עובדים כאלו קטן מאד, עומדות בפניהם דרכים אחרות לשפר את קלפי המיקוח שלהם. הראשונה היא התאגדות. השפעת עובד בודד שנוטש את עבודתו אפסית. כשכל העובדים קמים ביחד ונוטשים את העבודה, יש בזה מנוף לחץ רציני על בעלי העסק . אלא שלהתאגדות ויכולת ארגון כזה יש מחסומים לא קטנים. קיימים לבעלי המניות, ולהנהלה שהיא נציגתם, כלים נגדיים לא מעטים להתגונן בפני הלחץ הזה. הפער בין יכולת הספיגה של בעלי הון עם הכיסים העמוקים שלהם, ליכולת הספיגה של עובדים שובתים,  ללא מקורות הכנסה שוטפים, הכניעה כבר מאבקים רבים.

אבל במדינה דמוקרטית לעובדים נותר כלי נוסף לגייס לעזרתם. באמצעות גיוס דעת הקהל ולחץ על נציגיהם במערכות השלטון, שנתונים לבחירה, הם יכולים לגרום למדינה להתערב בשוק העבודה, ובאמצעות צעדים אדמינסטרטיביים וחקיקתיים, להביא להעלאת שכר גורפת.

העלאת שכר המינימום, ולמעשה עצם קיומו, היא הדוגמא הברורה ביותר. הוא התערבות של המדינה בשוק העבודה, שקובעת רף מינימום לשכר, בדרך כלל בעבודות לא מקצועיות. הרף הזה, ובעיקר העלאה שלו, משליך לא פעם על רמת השכר הכללית במשק, שכן הוא מהווה חסם תחתון לשכר, והעלאתו מתגלגלת כלפי מעלה במעלה הסולם.

בשנים האחרונות נוצרו בארה"ב לחצים גדלים והולכים להעלאת שכר המינימום, שזוכים לאוזן קשבת.
מדובר הרי בממשל דמוקרטי, שנבחר על ידי בוחרים מהשכבות היותר חלשות בחברה, ונושא דגל של הקטנת אי השוויון הקיצוני בארה"ב, וחמלה לחלשים בחברה.

מבחינת העובדים, נראה שהמאמצים הללו נושאים פרי. תנועה שלמה דורשת שכר מינימום ארצי של 15 דולר לשעה (שכר המינימום היום בארה"ב שונה ממדינה מדינה, והוא נע בין 7.5 דולר לשעה במדינות הדרום, ל כ 10 דולר לשעה בקליפורניה).

זה נראה מאד רחוק מהמצב הנוכחי, אבל יש  מקומות, כמו מדינת ניו יורק, שהודיעה שהיא תחייב הגעה לשם בתוך מספר שנים, עם תכנית ספציפית לעובדים במגזרים מסויימים כמו מזון מהיר. אם זה יקרה בניו יורק, זה יקרה גם במקומות אחרים. אולי לא באותה עוצמה ואותו קצב, אבל זה יחלחל.

המשמעות לרווחי חברות, במגזרים בהם יש משקל רב להוצאות השכר, ובמיוחד אלו שנמצאות  בסביבה הקרובה של שכר המינימום היא ברורה. רווחיהן ירדו.

מחיר מניית וול מארט, שמהווה מוקד מתמשך לביקורת על תנאי ההעסקה בה, וכבר הודיעה שרווחיה בשנים הבאות יושפעו לרעה מהמגמה הזו, נפגע קשות בעקבות ההודעה. כשחברה מודיעה שרווחיה לא רק שלא יעלו, אלא יירדו בגלל עליה בהוצאות, זה לא עושה טוב למניה. מה שמפתיע אותי, זה שהשוק הופתע מההודעה, וחתך את המניה בחדות. אין מה להיות מופתע מעליית שכר מתקרבת. אחרי שנים של שחיקה, ההנחה שמה שהיה הוא שיהיה, והשכר ימשיך להיות נמוך, פחות סבירה מההנחה שהשכר צפוי דווקא לעלות. אמרנו מטוטלת, לא?

אלא שוול מארט הרי לא מקרה בודד. אם מטוטלת השכר, בגלל לחץ ציבורי והתארגנות עובדים, ששניהם תופסים לאחרונה תאוצה, תהפוך כיוון,  ותנוע לכיוון עליית שכר ריאלי, אחרי שנים של שחיקה, תהיה לכך השפעה על רווחי החברות. החברות שייפגעו מכך  ראשונות הן כמובן חברות בתחומי שירותים ומסחר כמו קמעונאות ומזון מהיר, אבל זחילת שכר כלפי מעלה תקרה גם בענפים נוספים כמו תעשייה. שוק העבודה לא פועל הרי בוואקום, ועליית שכר במגזר אחד מקרינה גם למגזרים אחרים.

אני לא רואה ביטוי לכך בתחזיות הרווח של וול סטריט וחזאיה. אבל זה לא ממש מפתיע. הן אמרנו כבר שחיזוי תופעות דמויות מטוטלת הן בניגוד לאופי האנושי…