בדיוק לפני כשנה, בדצמבר 2014, פרסמתי כאן טור על הקרב שהחל זמן קצר לפני כן, בין אופ"ק, בראשות סעודיה, למפיקי הנפט האמריקאים הקטנים, שצצו כפטריות לאחר הגשם בשנים הקודמות.

מפיקים אלו, שהתבססו על טכניקות הפקה חדשות, הצליחו "לסחוט עוד קצת מיץ" ממאגרים ישנים שהטכנולוגיות הישנות לא יכלו למצות יותר. השיפור הטכנולוגי, יחד עם העובדה שלא היה צריך להשקיע שוב בחיפוש, שכן המיקומים היו ידועים, אלא רק בהפקה, הביאו לתנופת השקעות אדירה בתחום. ההשקעות הללו מומנו חלקם בהון וחלקם הגדול בחוב. בזכות המדיניות המוניטרית של השנים האחרונות, כסף, כידוע לנו, אינו מוצר במחסור. ניתן לגייס סכומים גדולים בעלות נמוכה. הנגישות הגבוהה הזו למקורות, יחד עם רף הכניסה התפעולי הנמוך יחסית, משכו מאות ואלפי יזמים קטנים בתחום הנפט והגז להיכנס לקידוחים. "בום" השקעות קלאסי.

הבאתי אז כדוגמא חברה קטנה אחת בתחום, בוננזה שמה. אין בה ייחוד כלשהו, יש רבות כמוה, והסיבה היחידה שבחרתי בה נובעת מסנטימנטליות. כמו רבים אחרים מילדי שנות הששים, גם אני גדלתי על סדרת המערבונים הטלוויזיונית באותו שם.

למי שרוצה להשלים פערים ולקרוא את המאמר המקורי, הנה הלינק.

אופ"ק נגד "בוננזה", סיבוב ראשון!

לא העזתי אז להתנבא מה תהיה תוצאת הקרב. גם נמנעתי מלהביע דעה על כדאיות ההשקעה במניה, שסימונה bcei. הסיבה היתה פשוטה – יש מצבים בהם אי הוודאות כה גדול, ומגוון תוצאות ההשקעה נע בין רווח גדול אפשרי מצד אחד להפסד מוחלט מצד שני, שכל נסיון לקבוע דעה הוא לא יותר מניחוש, שאי אפשר אפילו לכנות אותו מושכל.
מחיר המניה עמד אז על כעשרים דולר, אחרי שנפל מששים דולר, בתוך כחודשיים. לחברה היה אז הון של 740 מ' דולר. היא הרוויחה תפעולית, וייצרה תזרימי מזומן מפעילות. מחיר הנפט היה אז, אחרי נפילה דרמטית של 40%, כששים דולר לחבית…נראה דמיוני היום.

אלא שמאז סעודיה המשיכה ללחוץ על דוושת ההפקה, והמשיכה לגלות נחישות רבה בשאיפה להציף את העולם בנפט זול. מחיר החבית היום עומד על פחות מארבעים דולר. בוננזה המסכנה עברה להפסדים משמעותיים. היא אמנם הצליחה לגייס כ 200 מיליון דולר בהון במהלך הרבעון הראשון, ממשקיעים שחשבו שהם מזהים הזדמנות, אך הצליחה להפסיד אותם במשך הרבעונים שחלפו. ההון שלה עומד שוב על פחות מ800 מ' דולר, יש לה מצבת חוב כבדה, יחסי נזילות נמוכים והיא מאבדת מזומן מדי רבעון. אם נחזור לדימוי מעולם האגרוף, הרי שהיא עדיין עומדת על הרגליים, אך נראית "גרוגי" לחלוטין. מחיר המניה שלה נפל שוב ב 75% בשנה האחרונה, והוא ניצב על כחמישה דולר. מדובר בשווי שוק של 240 מיליון דולר בלבד.

גם היום לא אעיז להתנבא האם בוננזה, כמו רבות מאחיותיה, הנתונות למהלומות הסעודיות, ישרדו או לא. סיכוייה היום נראים קלושים הרבה יותר מאשר לפני שנה. התמשכות ההפסדים כתוצאה מהמחיר הנמוך עשו את שלהם. שלא כמו לפני שנה, יהיה קשה למצוא שוב מי שיסכים להזרים לה הון. אותם אמיצי לב, שהיו מוכנים להזרים לה הון לפני שנה, כבר למדו לקח. כמובן ששוק החוב סגור בפניה גם כן. אם לא תהיה התאוששות מחירים במהרה, נראה שגורלה נחרץ.

נראה שמקבלי ההחלטות בסעודיה יודעים לקרוא את נתוניה הכספיים של בוננזה ודומותיה לא פחות טוב ממני. זה לא קשה במיוחד. לו אני המאמן של נבחרת סעודיה באיגרוף פיננסי, הייתי מדרבן את חניכי בזו הלשון – "עוד קצת, עוד שתיים שלוש מכות טובות, והנוק אאוט מובטח!"

ומכאן, להשלכות האפשריות של נוק אאוט כזה. אינני יודע לומר אם הוא יבוא בתוך מספר חודשים או מספר שנים. שוק החוב בארה"ב מראה סימני חשש ברורים ממנו, ואגרות החוב של חברות אנרגיה קטנות נסחרות ברובן המכריע בתשואות גבוהות עד גבוהות מאד.

אלא שאם וכאשר הוא יבוא, יכולה להיות לו משמעות קשה מאד לכלכלה העולמית. מדובר בפשיטת רגל של מאות חברות אנרגיה קטנות, הפסדים כבדים בשוק החוב וצמצום דרמטי של ההשקעות והתעסוקה במגזר. זה דבר שמייצר מיתון. אלא שאם לא די בכך, אחרי הנחתת נוק אאוט כזה, לסעודיה וחברותיה באופ"ק יהיה כח גדול מאד. הן יוכלו אז לצמצם את התפוקה, והמחירים יזנקו. נכון שלא נעים לחשוב על תסריט רע כזה – מיתון והפסדים פיננסיים בארה"ב, מחירי נפט עולמיים גבוהים, ושייחים סעודים שמסתובבים בזירה עם ידיים מונפות אל על כמו רוקי בלבואה. אבל זה שזה לא נעים לא הופך את זה לתסריט בלתי סביר. האפשרות הזו, לא נעימה ככל שתהיה, היא בעלת סבירות לא קטנה.
רבים אומרים לי, כשאני מתאר תסריט כזה, שהוא לא סביר, שכן אם המחירים יעלו, המפיקים הקטנים יחזרו שוב להפיק, ואז המחיר שוב יירד. אלא שגם כאן, אם שוב ניקח דוגמא מעולם האיגרוף, הרי שמתאגרף שסופג נוק אאוט, אכן דורש לא פעם קרב חוזר. אבל הקרב החוזר הזה לא רק שלא מתרחש יום למחרת הנוק אאוט, אלא חודשים ולעיתים שנים אחרי. החזרה לזירה דורשת תקופת הכנה ארוכה, פיזית ומנטלית.
בדומה לכך, בעולם העסקי והפיננסי, אחרי שענף עובר משבר גדול, הפסדים כבדים, ופשיטות רגל, לוקח לו זמן רב לקבל שוב את אמון המשקיעים והמלווים. גם הם צריכים לשכוח את המכות שקיבלו, ולעבור תקופת החלמה מנטלית.
במלחמת מחירים, כמו במלחמות אחרות, המנצח מצליח לייצר לא פעם הרתעה שמחזיקה מעמד מספר שנים.
בינתיים, הוא יכול להסתובב בעולם עם חגורת האלופים, להנות גם מהתהילה, וגם מהפרס הכספי המכובד בו זכה.

האם זה מה שצפוי לנו? אינני יודע כמובן לומר, אך ממה שנראה בשנה האחרונה, בקרב בין סעודיה לבוננזה, נראה שלסעודים יש גם כושר פיננסי טוב יותר לעמוד על הרגליים, וגם מספיק נחישות. אני מהמר על ניצחון סעודי. אם זה יהיה בנוק אאוט או בנקודות זה לא ממש משנה. התוצאה בשני המקרים עלולה להיות דומה.
מעטים מעזים לחזות היום מחירי נפט גבוהים בהרבה מהמחיר הנוכחי בשנה או השנתיים הבאות. אז מה? אני לא זוכר שרבים חזו את הנפילה הנוכחית במחיר. כמו שהמחיר נפל בחדות, ובהפתעה יש לומר, כתוצאה ממלחמת מחירים יזומה בה פתחו הסעודים, הוא יכול לזנק בחדות ברגע בו הם יגיעו למסקנה שהמתחרים כבר שוכבים על הפרקט, והשופט כבר ספר עד עשר.

בינתיים, בואו נהנה מהמחיר הנמוך. בכלל לא בטוח שהוא ילווה אותנו עוד שנים רבות קדימה.